עוד בתחילת הדרך של NZO, בשלהי 2019, ישבנו ושברנו את הראש: איפה לעזאזל פורסים מעל 100 גיגהוואט של פאנלים סולאריים? נכון, שבחישוב גס, זה 1,000 קמ״ר שזה רק 5% משטח מדינת ישראל. אבל מדינת ישראל קטנה וצפופה, צמצום השטחים הפתוחים מאיים בהקרסת המגוון הביולוגי, ועלות קווי ההולכה לשטחים הפתוחים המרוחקים מצמצמת את הכדאיות הכלכלית של PV. ואז נתקלנו בנתון מעניין שמפרסם משרד החקלאות: התפלגות השטחים החקלאיים בישראל.
ידעתם שבישראל יש 4 מיליון דונם של שטחים חקלאיים? זה לא יהיה מדהים אם נוכל לשים פאנלים סולאריים מוגבהים ומרווחים, ונוכל גם לגדל פירות וירקות וגם להפיק חשמל? מאחר והכרנו שיש כבר עבודה מדעית וטכנולוגית בעולם ה-״אגרו-וולטאי״ (או אגרו-PV) החלטנו שזה מקור פוטנציאל סולארי מדהים ושכדאי מאוד להעמיק ולהבין איך לממש אותו.
הקמנו תת-צוות ל-NZO, שהתמקד בלקדם את הרעיון של סינרגיה בין חקלאות לאנרגיה. יצרנו קשר עם מכון וולקני ודיברנו איתם על ביצוע ניסוי. שוחחנו עם מעלה גלבוע כדי ללמוד מהניסיון שלהם לקדם אגרו-וולטאי. הלכנו למשרד החקלאות, רשות החשמל, משרד האנרגיה, ואפילו הגענו עד רמ״י. בקיצור, הבנו שהעסק מסובך. אולי יש סינרגיה בין חסה לאלקטרונים, אבל ממש אין סינרגיה בין רמ״י שנתנה את הקרקע בעלות נמוכה לחקלאי שיגדל את החסה, לבין היזם הסולארי שיכול להקפיץ את ערך הקרקע במאות אחוזים ע״י גידול אלקטרונים. גם אין סינרגיה בין משרד החקלאות שרוצה לשמר את החקלאות ולא לצפות בחקלאים שחוזרים בשאלה והופכים ליזמים סולאריים, לבין רשות החשמל ומשרד האנרגיה שרוצים לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת בכמה שפחות בירוקרטיה.
למשימה המורכבת הזו התגייסה חברת צוות NZO, עורכת הדין אורלי אהרוני. במסע של כשנה, היא נפגשה עם שלל הגורמים שצריכים לתמוך באגרו-וולטאי, מיפתה את האילוצים והצרכים של כל אחד, עברה וסקרה את החוק היבש, וגיבשה מפת דרכים לרגולציה המאפשרת חקלאות ואנרגיה. הורידו וקראו להנאתכם:
לפני כחצי שנה משרד האנרגיה פרסם קול קורא לפרוייקטי פיילוט של אגרו-וולטאי.
מבחינתנו - אחד ההישגים המרשימים והנפלאים של צוות NZO 💪🌞