9 נקודות על משבר האקלים וההכרח בפעולה מיידית

שינוי האקלים הוא אחד האתגרים העולמיים הגדולים ביותר בזמננו. הוא מסכן חיים, פוגע בפרנסה, ומאיים להחזיר אחורה עשרות שנים של התקדמות, וצמיחה כלכלית. המדע כיום הוא חד משמעי: בני אדם הניעו את ההתחממות הגלובלית באמצעות שריפה נרחבת של דלקים מאובנים. אנו רואים כבר שינויים באקלים שעליהם נבנתה הכלכלה הנוכחית שלנו. ארבע עשרה מתוך 15 השנים החמות ביותר מאז החלו רשומות הרישום לפני למעלה מ -130 שנה היו מאז תחילת המאה. גם עוצמת האירועים הקיצוניים הקשורים למזג האוויר גדלה.


הדיווחים האחרונים של הפאנל הבין-ממשלתי בנושא שינויי אקלים IPCC , ודוחות Turn Down the Heat שהוכנו לבנק העולמי על ידי מכון פוטסדאם לחקר השפעות אקלים , מזהירים מפני השפעות מסוכנות על חקלאות, מקורות מים, מערכות אקולוגיות ובריאות האדם אם המדינות לא ינקטו בפעולה. אם העולם מתחמם רק ב -2 מעלות צלזיוס - התחממות שאולי תושג בעוד 20 עד 30 שנה - אנו עלולים לראות מחסור נרחב במזון, גלי חום חסרי תקדים וסופות עזות יותר. מחקרים מראים כי התחממות של כ-1.5 מעלות צלזיוס היא כבר ודאית. כדי להישאר מתחת ל-2 מעלות צלזיוס, ה IPCC אומר כי העולם יצטרך להגיע לאפס פליטות נטו לפני סוף המאה הזו. זה אומר פעולה עכשיו. מס פחמן הוא חלק חיוני בפתרון. גם הטיעונים הכלכליים לפעולה משכנעים. פעולה כעת יכולה לפתוח הזדמנויות כמו שדוחות שונים מורים. עיכוב הפעולה, כך מזהיר ה- IPCC רק יגדיל את העלויות.


1. נשיא ארה"ב ביידן על מחויבות ארה"ב לפעול ולטפל במשבר האקלים


נשיא ארה"ב ביידן מינה את פרופ' אריק לנדר, למנהל המשרד למדיניות מדע וטכנולוגיה, לתפקיד היועץ

המדעי לנשיא ובפעם הראשונה תפקיד היועץ יועלה לרמת הקבינט. לנדר היה ממובילי הפרויקט למיפוי הגנום האנושי, הקים ומנהל את מכון ברוד - מכון מחקר משותף להרווארד ו- T.I.M.


במכתב פתוח ללנדר מה-20 לינואר, כותב הנשיא:


'כיצד פריצות דרך במדע וטכנולוגיה יכולות ליצור פתרונות חדשים רבי עוצמה לטיפול בשינויי האקלים – לדחוף לשינויים מונעי שוק, להאיץ צמיחה כלכלית, ולהביא לשיפורים בבריאות ולצמיחה במקומות עבודה, במיוחד בקהילות שנותרו מאחור?


שינויי אקלים מהווים איום קיומי הדורש פעולה נועזת ודחופה. אך יחד עם זאת, הצורך לפתור את משבר האקלים, גם מעמיד בפנינו הזדמנות יוצאת דופן להשקיע במיזמים פורצי דרך בתשתיות שלנו, לשפר את עמידותה של אמריקה, לקדם צדק סביבתי וליצור תעשיות חדשניות חדשות ומיליוני משרות המשלמות שכר טוב, שיקדמו את המנהיגות leadership האמריקאית לדורות הבאים.


השגת המחויבות שלנו לאפס פליטות פחמן נטו עד שנת 2050 תדרוש פריסת טכנולוגיות קיימות של אנרגיה נקיה חסכוניות ברת קיימא המיוצרות באמריקה; התבססות על פתרונות חדשניים לתפיסת ואחסון פחמן; ודרבון כושר ההמצאה הטכנולוגי האמריקאי לפתוח טכנולוגיות אפס-פחמן חדשות שיכולות לעצב מחדש את השוק. מאמץ זה יחזק את כלכלתנו לעתיד, ייצור זרם עמיד של משרות המשתלמות היטב והמאורגנות באיגודי עובדים, בקהילות ברחבי הארץ, ויבטיח מחדש את המנהיגות האמריקאית בנושא שינויי אקלים ברחבי העולם.


לארצות הברית יש היסטוריה ארוכה, מוצלחת ודו-מפלגתית של שימוש במחקר, ברכישה ובמדיניות פדרלית כדי לסייע בהקמת ובהמרצת תעשיות קריטיות - לדוגמה, תעשיית המוליכים למחצה בה היינו החלוצים והמובילים. כיצד נוכל לרענן את המודל הזה כדי לספק עתיד בריא, בטוח יותר, משגשג יותר ובר קיימא עבור ילדינו, תוך שמירה על הסביבה הטבעית שלנו לדורות הבאים?'


2. קבוצת השלושים Group of Thirty על ההכרח לפעול עכשיו כדי למנוע אסון אקלימי


קבוצת השלושים - G30, היא גוף גלובלי עצמאי המורכב ממנהיגים כלכליים ופיננסיים מהמגזר הציבורי והפרטי ומהאקדמיה בעלי ניסיון רב וחשיבה מקורית מקדימה. הקבוצה פרסמה דוח בשם 'שמים את המעבר לכלכלה עם אפס פליטות נטו במרכז העניינים'.

MAINSTREAMING THE TRANSITION TO A NET-ZERO ECONOMY

מתמצית הדוח:

'להחלטות שיתקבלו על ידי ממשלות, רגולטורים, מוסדות פיננסיים ומשקיעים, עכשיו ובטווח הבינוני, יהיו השלכות משמעותיות על העולם, כמה הוא יהיה בר מחייה ובר קיימא. הדו"ח מבהיר כי החלטות אלה חיוניות הן לחיות viability הסביבתית והאקולוגית בעולם והן לקיימות כלכלית. הדו"ח מביא סדרת המלצות אשר, אם תיושם, תאיץ את המעבר לכלכלת אפס פליטות נטו, ותגביר את התשואות הכלכליות והפיננסיות לטווח הארוך.


הראיות לכך ששינוי האקלים מביא לסיכונים חסרי תקדים לחיינו הם חד-משמעיים. ריכוזי פחמן דו חמצני (CO2) באטמוספירה הגיעו לרמות הגבוהות ביותר מזה 800,000 שנה. בשלושת העשורים האחרונים מספר אירועי מזג האוויר הקשים שנרשמו עלה פי שלושה. עלות הפסדי הביטוח הקשורים למזג האוויר גדלה פי שמונה בעשור האחרון והסתכמה בממוצע ב -60 מיליארד דולר; וההפסדים הממוצעים שלא היו מבוטחים מאירועי מזג האוויר גדלו פי שבע.

השפעות אלה מחווירות משמעותית בהשוואה למה שעלול לבוא. אם העולם ימשיך בדרכו הנוכחית, הטמפרטורות יעלו ביותר מ -3 מעלות צלזיוס עד 2100 מעל לרמות הקדם תעשייתיות, עליה שתוביל לנזק פיזי חמור ובלתי הפיך. זה כולל מפלס ים גבוה יותר, חוסר ביטחון תזונתי, אסונות טבע תכופים יותר ועליות משמעותיות במספר ימי החום המסוכנים. בסך הכל, התוצר המקומי הגולמי העולמי (GDP) יכול להיות נמוך בעד -25% בגלל השפעות אלה עד 2100.

היציאה מהדרך לאסון אקלימי מחייבת אותנו לאמץ טכנולוגיות ירוקות בכל מגזרי המשק. נצטרך להפחית את פליטת הפחמן נטו לאפס כדי להגביל את העלייה בטמפרטורות העולמיות לרמה נמוכה מ -2 מעלות צלזיוס מעל לרמות הקדם תעשייתיות, ולהימנע מההשלכות הקטסטרופליות ביותר של שינויי האקלים.

'חלון הזמן' למעבר מסודר לכלכלת אפס פליטות עדיין פתוח אבל הוא הולך ונסגר, ולכן עלינו לפעול כעת. העליות בטמפרטורות הממוצעות הגלובליות כבר הגיעו ל -1 מעלות צלזיוס, ויכולות לעלות על 1.5 מעלות צלזיוס כבר בשנת 2030. בקצב הנוכחי, אנו נמצה את יתרת 'תקציב הפחמן' התואמת להגבלת ההתחממות הגלובלית ל -2 מעלות צלזיוס ב- 25 השנים הבאות. כדי למנוע אסון אקלימי, עלינו לפעול כעת ולהציב את כלכלת העולם על מסלול לעבר כלכלת פחמן עם אפס פליטות נטו עד שנת 2050.


מעבר לכלכלה עם אפס פליטות נטו מתייחס לא רק לאיום הקיומי - אלא גם פותח הזדמנויות משמעותיות. בטווח הקרוב, חבילות תמריצים 'ירוקות' משמעותיות יכולות לעזור להחיות כלכלות בעקבות ההשלכות ההרסניות של מגפת הקורונה. עסקים המאמצים את המעבר לאפס פליטות נטו עומדים גם להביא תשואות משמעותיות לטווח הארוך. עקרונות האו'ם להשקעה אחראית מעריכים כי שירותים המאמצים באופן מלא את כלכלת האפס נטו עשויים לראות את ערכי השוק שלהם עולים ביותר מ -40% כאשר המשקיעים עוברים מתאגידים המפגרים לתאגידים המובילים במעבר. דורות חדשים של כלי רכב חשמליים מדגימים כי חלופות ירוקות יכולות להיות, לא רק ידידותיות יותר לסביבה, אלא גם כדאיות מבחינה עסקית


הדוח מפרט את הצעדים שעל הממשלות לנקוט בכדי לספק את התמריצים למעבר לאפס פליטות פחמן נטו. כמו כן, מתואר כיצד המגזר הפיננסי יכול להאיץ ולהגביר את יעילות המדיניות הציבורית על ידי מתן הון לטכנולוגיות ברות-קיימא, ועל ידי תמיכה בתאגידים העוברים משימוש גבוה בפחמן, לירוק, ומירוק לירוק יותר.'

3. מינכן רה - Munich Re, חברת ביטוח המשנה מהגדולות בעולם, על משבר האקלים


חברת ביטוח המשנה מהגדולות בעולם, מינכן רה Munich Re, מאושיות הקפיטליזם בעולם, הצטרפה

לפני שנים לרוב המכריע של מדעני האקלים בעולם, ל"ירוקים", לאלו המתנגדים לשריפת גז פחם ונפט לייצור חשמל, לחימום ולשימושים אחרים, וקבעה ששינוי האקלים כבר מתרחש.

תאגיד מינכן רה מחזיק בבסיס נתונים עצום על אסונות הטבע בעולם וחוקר, מאז שנות ה-70 של המאה שעברה, את השינויים העולמיים בסביבה ובאקלים ואת ההשפעות של שינוי האקלים על ענף הביטוח. כל זאת כדי למזער הפסדים.

התאגיד זיהה שוני בין הגידול במספר ובחומרת האסונות הקטסטרופליים הנובעים ממזג האויר, סופות, הוריקנים, שטפונות, שריפות ועוד, לעומת היציבות היחסית במספר ובחומרת האסונות הקטסטרופליים שמקורם באירועים גיאולוגיים כמו רעידת אדמה, התפרצות הרי געש, צונמי וכו'.

על סמך ממצאים אלו קבעו מומחי מינכן רה כי יש תופעה של שינוי אקלים, שכדור הארץ מתחמם עם תוצאות הרסניות, ושבני אדם הניעו את שינוי האקלים וההתחממות הגלובלית באמצעות שריפה נרחבת של דלקים מאובנים.

ב- 2002 אמר ד"ר גרהרד ברז Dr. Gerhard Berz, ראש מחלקת המחקר בנושא סיכונים של מינכן רה:

"הפסדים קטסטרופליים נגרמים בעיקר מאירועי מזג אוויר קיצוניים".

ארבע שנים אח"כ, סכם זאת ד"ר פיטר הופה Prof. Dr. Peter Hoeppe ממינכן רה:

• " אסונות טבע, במיוחד אירועים הקשורים למזג האוויר, גדלים באופן דרמטי במספרם ובעוצמתם. פוטנציאל ההפסד הגיע לממדים חדשים. • שינוי האקלים כבר מתרחש, אי אפשר לעצור אותו, רק למתן אותו. • קמות יותר ויותר עדויות מדעיות לקשרים סיבתיים בין התחממות כדור הארץ ובין הגידול בתדירות ובעצימות של אסונות טבע".


התפלגות אסונות טבעיים גדולים לפי מקורם, אקלים או גיאולוגי בשנים 1950–2005 (Microsoft PowerPoint – Hoeppe Hyderabad 2007 pg5)

4. מס פחמן


מס פחמן קובע ישירות מחיר לפחמן על ידי הגדרת שיעור מס על תכולת הפחמן של דלקים מאובנים או על פליטות גזי חממה. כיום יש נטייה גדלה והולכת בקרב מדינות ועסקים להשית מחיר על זיהום פחמן כאמצעי להורדת פליטות ולהניע ולהסיט השקעות לאפשרויות נקיות יותר.

יש כמה שיטות שממשלות יכולות לנקוט כדי לתמחר פחמן שמובילות לתוצאה זהה. שיטות אלו משקפות את העלויות המוחצנות של פליטת פחמן, עלויות שהציבור משלם עליהן בדרכים אחרות, כמו עלויות שירותי בריאות הנובעות מזיהום אויר, נזק לגידולים חקלאיים מגלי חום ובצורת או נזקים לרכוש מהצפות ועליית מפלס הים, וקושרות אותם למקורות שלהם באמצעות מס או מחיר על פחמן.

מס פחמן מסייע בהעברת הנטל על הנזק לאחראים לכך, ויכול להפחית אותו. במקום להכתיב מי צריך להפחית את הפליטות היכן ואיך. מחיר פחמן נותן איתות כלכלי והמזהמים מחליטים בעצמם אם להפסיק את פעילותם המזהמת, להפחית את הפליטות או להמשיך ולזהם ולשלם עליה. בדרך זו המטרה הסביבתית הכוללת מושגת בצורה הגמישה ביותר, ובמחיר הנמוך ביותר לחברה. מחיר לפחמן גם תומך בחדשנות, בפיתוח טכנולוגיה נקייה, ומנועי צמיחה כלכלית דלי פחמן.

יש דרכים אחרות לתמחור פחמן, כמו מערכות לסחר בפליטות (ETS), מיסי דלק, הסרת סובסידיות לדלקים מאובנים, ותקנות שעשויות לשלב "עלות חברתית של פחמן". ניתן לתמחר פליטת גזי חממה גם באמצעות תשלומים להפחתת פליטות. גופים פרטיים או ממשלתיים יכולים לרכוש הפחתות פליטה כדי לפצות על הפליטות שלהם (מה שמכונה קיזוז) או כדי לתמוך בפעילויות הפחתה באמצעות מימון מבוסס תוצאות.

כ -40 מדינות ויותר מ -20 ערים, מדינות ומחוזות כבר משתמשות במנגנוני תמחור פחמן, ומדינות נוספות מתכננות ליישמם בעתיד. תוכניות תמחור הפחמן הקיימות כעת מכסות יחד כמחצית מהפליטות שלהן, מה שמתורגם לכ- 13% מפליטת גזי החממה העולמית. בחירת שיטת המיסוי תלויה בנסיבות לאומיות וכלכליות.

  1. האיחוד האירופי ושינוי האקלים - The European Green Deal

ב-2016 חתמו 174 מדינות כולל ישראל על הסכם פריז, בו התחייבו לנקוט פעולות ולהקצות משאבים במטרה לצמצם את פליטת גזי החממה. נכון לנובמבר 2017 חתמו על ההסכם 195 מדינות.

האיחוד האירופי הלך צעד קדימה ויצר את התוכנית הירוקה של האיחוד האירופי. התוכנית אושרה בדצמבר 2019 והמטרה המרכזית שלה היא להפוך את הכלכלה ביבשת לכלכלה ירוקה ולהגיע לאפס פליטות חממה באירופה עד ל- 2050.

בין שאר הדברים, ה'גרין דיל' של האיחוד האירופי כולל מיסוי פליטת פחמן כנגד עלות הנזקים מפליטות גזי חממה, מנגנון מס חדש על יבוא מוצרים Carbon Border Adjustment Mechanism – CBAM ממדינות שאינן מצמצמות את זיהום גזי החממה באותו שיעור כמו באיחוד האירופי, ומציע שהאיחוד יסכים להסכמי סחר מקיפים חדשים רק עם מדינות שחברות בהסכמי פריז ומיישמות למעשה את הסכם פריז.

פאולו ג'נטילוני, Paolo Gentiloni נציב הכלכלה באיחוד האירופי, אמר: 'אירופה חייבת להשתמש במיסוי בכדי להשיג את יעדי האקלים שלה בצורה צודקת חברתית. הוראת מיסוי האנרגיה ומנגנון התאמת מס פחמן בגבולות האיחוד יהיו חלק מרכזי בעבודתנו.'

באג'נדה האקלימית שלו, האיחוד האירופי .... מציע להכין מנגנון להתאמת מס פחמן בגבול, במילים אחרות, מכס פחמן, למרות שזה יהיה כנראה אחד ההיבטים הבעייתיים של ה'גרין דיל'. קשה לדמיין כיצד האיחוד האירופי יוכל להילחם בזליגת פחמן בצורה שונה, למנוע מצב בו מוצרים המיוצרים באיחוד האירופי תחת תקנות סביבתיות, פשוט מיובאים ממקומות אחרים, כדי לחמוק ממס הפליטות באיחוד, ויוצרים את אותם פליטות פחמן ללא כל היתרונות הכלכליים הנובעים מייצורם באיחוד האירופי.'

האיחוד האירופי יקבע בוודאות מס פחמן. האיחוד יתנגד לכך שמס פחמן יושת על התעשייה המקומית, אך לא על תעשיות מתחרות בעולם. כבר היום, התעשייה באיחוד האירופי מתחרה בקושי בתעשיות ממדינות בהן ההקפדה על איכות הסביבה נמוכה ואין למפעלים המתחרים בארצות אלו הוצאות נלוות לשם שמירת הסביבה.

במילים אחרות, האיחוד האירופי לא יסכים לקביעת מיסוי סביבתי מבלי לאזן זאת ע"י דרישה מישראל (וממדינות אחרות) לקבוע מס פחמן מקביל לזה המוטל באירופה, לעמוד בסטנדרטים של איכות הסביבה ולמחויבות להפחתת גזי חממה. הדרישה תלווה באיום, סמוי או גלוי, להטיל מגבלות או איסור על יבוא מוצרים מישראל, אם לא תעשה זאת.

יש לכך תקדימים, בין השאר, הקמפיין נגד נייק, מובילת שוק הנעלת הספורט, בגין העסקת ילדים בעולם השלישי, תהליך קימברלי המסדיר מערכת אמינה הבוחנת את הסחר ביהלומי גלם, למניעת מסחר ב'יהלומי דמים' ואוסר סחר ביהלומי גלם עם מדינות שלא הצטרפו לתהליך.

  1. תאגידים בינלאומיים גדולים מתחייבים לאפס פליטות פחמן בשנים הקרובות.

תאגידים בינלאומיים גדולים ותאגידי טכנולוגיה בינלאומיים ענקיים הציבו בפומבי יעדים שאפתניים לעבור

לאפס או כמעט אפס פליטות בעשורים הבאים. חלק אינטגרלי וקריטי בהגשמת מטרה זו יהיה בדיקות אצל ספקים בשרשרת האספקה שלהם ודרישה מהם להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלהם.

מספר התאגידים שקבעו יעדים של אפס פליטות פחמן נטו, - כלומר שהם יקצצו את פליטת ה CO2 –/ גזי החממה שלהם ככל האפשר, וכל מה שהם עדיין פולטים יקוזז על ידי פרויקטים שתופסים פחמן, גדל פי שלוש מהשנה האחרונה. נסטלה , תאגיד המזון הגדול בעולם, אומר כי הוא מתכנן להקטין ב50% את פליטות הפחמן שלו עד 2030, ולהגיע לאפס פליטות פחמן נטו עד 2050. יוניליוור , ענק מוצרי צריכה נוסף עם מאות מותגים, מתכנן להגיע לשם עד שנת 2039. חברת דיוק אנרג'י , חברת החשמל בצפון קרוליינה עם היסטוריה ארוכה של שימוש בפחם, מתכננת להקטין בחצי את פליטות הפחמן שלה עד 2030, ולהגיע לאפס פליטות פחמן נטו עד 2050. אפילו חברות נפט כמו BP אומרות כעת כי הן מכוונות לאותו הדבר. תאגידים אחרים, כמו אמזון ומיקרוסופט , מתכננים להגיע למטרה זו מוקדם יותר.

כתוצאה מכך, תאגידים גדולים וקטנים בכל העולם יאלצו להעריך מחדש את המחויבות שלהם לקיימות, לאפס פליטות פחמן, כאשר התאגידים הגדולים הבינלאומיים יבקרו גם את רשתות האספקה שלהם.

  1. מנהלי קרנות ההשקעות מתחייבים להשקיע בהשקעות המותאמות לפליטת אפס נטו עד 2050.

יותר ויותר גופי השקעה בעולם מצהירים על מדיניות 'ירוקה' בתחום ההשקעות, ודורשים מהחברות שהם משקיעים בהם להגדיר וליישם מדיניות של אפס פליטות פחמן.

The Net Zero Asset Managers initiative כוללת 30 מנהלי השקעות ונכסים בינלאומיים המנהלים נכסים בהיקף מצרפי של 9 טריליון דולר, שהודיעו על מחויבותם לתמוך במטרה של אפס פליטת גזי חממה נטו עד שנת 2050 או מוקדם יותר, בהתאמה למאמצים העולמיים להגביל את ההתחממות ל -1.5 מעלות צלזיוס. חברי הקבוצה מחוייבים להשקיע בהשקעות המותאמות לפליטת אפס נטו עד 2050 או מוקדם יותר.

The Net Zero Asset Managers initiative is a group of international asset managers committed to supporting the goal of net zero greenhouse gas emissions by 2050 or sooner, in line with global efforts to limit warming to 1.5 degrees Celsius; and to supporting investing aligned with net zero emissions by 2050 or sooner.

  1. מפעילת שוק האנרגיה האוסטרלית – AEMO, על האפשרות להפעלת רשת החשמל האוסטרלית עם

75% של חשמל מאנרגיה סולארית ומאנרגית רוח.

דו"ח שפורסם באפריל 2020 על ידי מפעילת שוק האנרגיה האוסטרלית (AEMO) אומר כי אם יינקטו

הפעולות הרגולטוריות המומלצות כדי להתמודד עם האתגרים האזוריים והלאומיים (NEM - שוק החשמל הלאומי) שזוהו, ניתן היה להפעיל את רשת החשמל הלאומית האוסטרלית בצורה בטוחה עם עד 75% של חשמל מרוח ומשמש בכל נקודת זמן.

  1. מדענים מ- T..I.M על האפשרות לייצר 95% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות משולבות באחסון

חשמל בבטריות.

במאמר שכתבו מדענים מהמכון לנתונים, מערכות וחברה,

Institute for Data, Systems, and Society ב- T..I.M, בכותרת: Storage Requirements and Costs of Shaping Renewable Energy Toward Grid Decarbonization הם כותבים:

'אנו מעריכים כי כדי לעמוד בדרישה שייצור החשמל מהשמש ומהרוח יענה על הביקוש לחשמל ב- 100% מהזמן, עלויות אחסון החשמל צריכות להיות בין 10 ל -20 דולר לקוט"ש, כדי שייצור חשמל מרוח ומשמש עם אחסון יהיה תחרותי עם תחנת כוח גרעינית המספקת חשמל בעומס בסיסי.

אבל אם מקורות אחרים (גז, פחם, גרעיני) יענו על הביקוש במשך רק 5% מהזמן, ו- 95% מייצור החשמל יהיה מאנרגיות מתחדשות משולבות באחסון חשמל בבטריות, אז האחסון יכול להתחרות במחיר של 150 דולר לקוט"ש.'

בדצמבר 2020, דיווח בלומברג BNEF כי מחירי 'חבילת' סוללות ליתיום-יון Lithium-ion battery pack היו 137 דולר לקוט"ש בשנת 2020. עד 2023 המחירים הממוצעים יהיו קרובים ל- 100 דולר לקוט"ש.

מחירי מערכת סוללות לרכב חשמלי היו 126 דולר לקוט"ש על בסיס ממוצע משוקלל נפח. ברמת התא, המחיר הממוצע של סוללות לאגירת חשמל למכוניות היו 100 דולר לקוט"ש.

סקר מחירי הסוללה של בלומברג BNEF משנת 2020, שלוקח בחשבון רכבי נוסעים, אוטובוסים אלקטרוניים, רכבים מסחריים ואחסון נייח, צופה שעד שנת 2023 מחירי חבילת סוללות ליתיום-יון ממוצעים יעמדו על 101 דולר לקוט"ש.

כלומר, ככל הנראה כבר ב-2030 אפשר להגיע, מבחינת עלויות, למצב בו 95% מייצור החשמל יהיה מאנרגיות מתחדשות משולבות באחסון חשמל בבטריות.

ישראל והתעשייה הישראלית חייבים להצטרף למגמה העולמית, להיערך למעבר לאפס פליטות פחמן נטו, ובמהירות.

47 צפיות0 תגובות
  • Facebook
  • Twitter