אנחנו מאמינים שלעבור ל-50% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030 זה לא רק המחויבות שלנו לאנושות, ולהבטחת איכות החיים שלנו כאן בישראל, זה גם רווחי ומשתלם ויעזור לנו לצאת מהמשבר הכלכלי אליו הכניסה אותנו הקורונה. מטרתינו היא צמצום פליטות גזי חממה והאטת ההתחממות הגלובלית והמדבור של מדינת ישראל. לכן אנחנו שמחים ומברכים את משרד האנרגיה שהעלה את יעד האנרגיה המתחדשת מ-17% ל-30%, ויחד עם זאת ממשיכים לדחוף קדימה ליעד הבא.
לשם כך בחנו לעומק את התוכנית שפרסמה רשות החשמל למשק החשמל ב-2030. עיקר התכנית דן בפוטנציאל ייצור האנרגיה ממקורות מתחדשים על כל מגבלותיו: שטחים, אגירה, רשת ההולכה, וכמובן עלות. כמו כן, התוכנית מניחה צמצום השימוש בפחם (כפי שהוחלט ב-2019) ומעבר לייצור חשמל מגז טבעי בהיקף של 70%. המעבר מפחם לגז אכן מקטין בטווח הקצר את סך פליטות גזי החממה של מדינת ישראל, אבל מאחר וייצור החשמל מגז ימשיך לעלות (עם גידול האוכלוסיה והמעבר לרכבים חשמליים), היקף הפליטות ישוב לגדול לקראת 2027. על כן ההחלטה להגדיל את יעד המתחדשות ל-30%, ולקבע את יעד היצור מגז ל-70%, אינה מסייעת לנו להבטיח את קיומנו כאן במדינת ישראל.
במאמץ מרוכז של צוות NZO, שנמשך כשבועיים וכלל קריאה מעמיקה של מעל 200 עמודי ניתוח ושני קבצי אקסל עמוסי נוסחאות ותחשיבים, כתבנו תגובה לתוכנית של רשות החשמל, והראנו איך תחת ההנחות של אותה עבודת ניתוח, אפשר להגיע ל-50% אנרגיות מתחדשות ב-2030. הראנו את זה ב-4 נקודות עיקריות:
מיפוי השטחים שפרסמה רשות החשמל בעצם מראה פוטנציאל ליצור 50% מסך האנרגיה הנדרשת ממקורות מתחדשים (שמש ורוח).
קיבולת אגירה האנרגיה שרשות החשמל הניחה שנוכל להתקין בישראל קטנה משמעותית מהתחזית בעולם. כבר כיום בונים בעולם מתקנים של 1GW אגירה, בעוד עבודת הניתוח מניחה שנתחיל להתקין אגירה רק ב-2027, ונגיע לסך של 3GW. אם נתחיל להתקין הגירה ב-2021, ונכוון ל-10GW - נוכל להגיע ל-50% מתחדשות.
רשת ההולכה היא אכן צוואר בקבוק, אך עושה רושם שהניתוח לא ירד לעומק התכנון, והניח עלויות פיתוח גדולות פי 2 ממה שבאמת נדרש. בנוסף, לא נלקחו בחשבון ״מעקפים״ לצוואר הבקבוק ברשת ההולכה: תמריצים להתקנת פאנלים סולאריים במרחב הבנוי , ו(שוב) שימוש באגירה כדי לנצל את רשת ההולכה בשעות בהן היא אינה עמוסה.
השוואת העלויות בין האנרגיה המתחדשת לבין גז טבעי לא כלל את העלות המקובלת של נזקי גזי החממה. הבנק העולמי ממליץ על עלות של $50 לטון גזי חממה שתעלה ל-100$ לטון עד 2030. תחשיב רשות החשמל הניח עלות של בין $6 ל-$40 לטון.
אתם מוזמנים לקרוא את המענה המלא שלנו כאן.
אנחנו חושבים שאפשר לגבש תוכנית טובה וזולה יותר שתתרום לייצוב משבר האקלים. ניצול כל השטחים שהוקצו להקמת מתקנים סולאריים יגדיל את יצור החשמל ל-40% ממקורות מתחדשים ויכולת הייצור תגדל לכ-30 גיגה וואט הספק מותקן. שימוש דואלי במרחב הבנוי, על גגות מבנים והצללות על פארקים, חניות, ומדרכות, ושימוש דואלי בשדות חקלאיים ובסיסי צה״ל יאפשר הגדלת פוטנציאל הייצור הרבה מעבר ל-50%. הכל שאלה של רצון פוליטי והצבת יעדים שאפתניים שיגרמו לכלל משרדי הממשלה לישר את המאמצים באותו הכיוון.
גודל השעה אט אט מחלחל לתודעת הציבור וממנה לנבחרי ומשרתי הציבור. זו הזדמנות לאומץ לב, לצמיחה כלכלית ולסולידריות חברתית. מעבר לאנרגיה מתחדשת - אין זו אגדה! זה כלכלי יותר ובעיקר בריא יותר בארצנו שטופת השמש!